ריקודים סלוניים נרקדים ונלמדים בשני סגנונות מרכזיים: הסגנון הבינלאומי (INTERNATIONAL DANCING) ובסגנון החברתי (SOCIAL DANCING). את הסגנון הבינלאומי ניתן לראות בתחרויות ובאליפויות העולם, זהו הסגנון הפופולארי בקרב רקדנים שמתחרים בריקודים סלוניים ומתייחסים לזה כאל ספורט לכל דבר.
ריקודים סלוניים ריקודים סלוניים נרקדים ונלמדים בשני סגנונות מרכזיים: הסגנון הבינלאומי (INTERNATIONAL DANCING) ובסגנון החברתי (SOCIAL DANCING). את הסגנון הבינלאומי ניתן לראות בתחרויות ובאליפויות העולם, זהו הסגנון הפופולארי בקרב רקדנים שמתחרים בריקודים סלוניים ומתייחסים לזה כאל ספורט לכל דבר. הסגנון החברתי, המובל בעולם ע"י רשת ביה"ס הבינלאומית ארתור מאריי ובתי ספר פרטיים אחרים, נועד לשם הנאה מריקוד, פיתוח מיומנויות חברתיות, מדובר בסגנון פחות נוקשה התופס לעצמו עוד ועוד מכורים.
לרקדנים חובבים או למי שפחות מודעים לפרטים יראו שני הסגנונות כמעט זהים.
הריקודים הסלוניים כוללים למעשה גם את הריקודים הלטיניים. הריקודים הסלוניים הנם: ואלס (אנגלי ווינאי), טנגו, פוקסטרוט, סווינג, ג'ייב. הריקודים הלטיניים מונים בין היתר: צ'ה צ'ה, רומבה, סמבה, סלסה, מרנגה, ממבו ועוד.
בבתי הספר לריקודים סלוניים לומדים גם האסל (ריקוד בזוג לצלילי מוזיקה פופ ודיסקו עכשווית) וכן ריקודים קובניים, טנגו ארגנטינאי ואחרים.
פוקסטרוט
הארי פוקס – 1913 היה הראשון. באולמות הריקודים הוא התחיל בתור ה"טירוף" אבל מהר מאד תפס את מקומו.
מדובר בריקוד סלוני איטי, הנחשב לקשה ולמסוגנן שבריקודים הסלוניים (בסגנון הבינלאומי. (הריקוד משמש הן כריקוד תחרותי והן כריקוד חברתי (בעיקר באנגליה). הדבר הבולט בריקודהוא שיש שלושה צעדים בצעד הבסיסי, על קצב מוזיקלי של 4/4, דבר המצריך תזמון ודיוקמרביים. התנועה גלית, המזכירה גלישה או דאייה ומלאת חן. קצב: 30 תיבות לדקה. חתימהמוזיקלית: 4/4 עם דגש על הספירה הראשונה והשלישית.
צעד הכנה: בסיס אחד ללא סיבוב, ימין קדימה לגבר (בסגנון הבינלאומי).
מרנגה
נענוע ירכיים בקצב הלטיני – המאפשר לרוקדים לשחרר אבל גם לשמור על שליטה. המרנג'ה שייך למשפחת הריקודים הדרום אמריקאיים, ומאופיין במקצב מהיר ביותר. בגללמהירות המקצב הוקטנו הצעדים מאד והתווספה תנועת אגן מיוחדת, המגיעה אחרי ביצועהצעד. גם הווריאציות נעשות בדרך כלל בצעדים קטנים, תוך חושניות רבה, בפרט אצל האישה(שאמורה לפתות את הגבר תוך כדי ועל ידי הריקוד…). מאחר שלעתים המהירות גבוהה מדילביצוע וריאציות מסוימות, ניתן לחבר שתי פעימות בכל צעד ואחר כך לחזור לקצב רגיל. את המרנג'ה ניתן לרקוד על המקום, תוך כדי סיבוב או בהתקדמות. קצב: 75-110 תיבות לדקה(בספירה של 55-33 ,4/4 תיבות לדקה). חתימה מוזיקלית: 2/4 , עם דגש על הספירה השנייה. צעד הכנה: בספירה של 8:1 , הגבר שמאל במקום, האישה ימין במקום.
באמצע שנות ה – 90 הופיע להיט "המקרנה" בעולם מה שתרם לעלייה בפופולאריות של ריקוד זה.
רומבה
ריקוד שהגיע מקובה וכולו שעטנז של תרבויות, עירוב של תנועות, הפעימה מתחברת ישירות לקצב החיים. הרומבה הבסיסית התפתחה, כנראה, משילוב מקצב של רומבה עם אופי של רוק'נרול.
שיריםרבים הולחנו במקצב זה (דוגמאות:Oh Carol" , "It's In His Kiss" "). הריקוד מכילשלושה צעדים והחלפת כיוון בביט הרביעי – ימינה ושמאלה או קדימה ואחורה. יש המייחסיםאת התנועה לאופן בו נעו נגני הגיטרה והזמרים תוך כדי הנגינה והשירה (ניתן לראות זאתבסרטים של להקת ה"חיפושיות"). קצב:24-30 תיבות לדקה. חתימה מוזיקלית:4/4 עם דגש עלכל ספירה רביעית. צעד הכנה: מתחילים בבסיס, בספירה של:1 , הגבר בשמאל שמאלה והאישהבימין ימינה.
טנגו
טנגו הנו ללא ספק אחד הסגנונות הכי מפורסמים ואהובים בעולם. לא מעט סרטי קולנוע הופקו וסבבו סביב סגנון דרמטי, חושני, מרתק זה. ביניהם: "הטנגו האחרון בפריז", "שיעור בטנגו", "ניחוח אישה" ואחרים.
איברים ארוכים ומחוות דרמטיות מביאים את הרומנטיות והחושניות של ריקוד שאוחז בתוכו את הקשר הנצחי שבין גבר לאישה.
הטנגו המוכר כיום מתחלק לשני סגנונות עיקריים, הן במוזיקה והן בטכניקה: טנגו מודרניוטנגו ארגנטינאי (הסגנון המודרני מתחלק אף הוא לשניים: "בינלאומי" ו: "אמריקאי"). מקור הטנגו בריקוד בשם "הבנרה"Habanera" " (ריקוד קובני שהיה פופולארי ביותר בספרד, ונקרא על שם העיר הוואנה המבוטאתHabana בספרדית), אותו הביאו המהגרים לארגנטינהבשנת 1880 בקירוב.
בארגנטינה לבש הריקוד אופי דרמטי המתאר חיזור חושני, קרבותסכינים ואווירה מהרחוב של אותה תקופה. הטנגו חזר לאירופה כריקוד סלוני, השתנהמבחינת המוזיקה והטכניקה, אך שמר על אפיו הדרמטי. בכל סוגי הטנגו הצעד הוא בספירהשל "לאט" ו"מהר", עם ברכיים כפופות מעט, כדי לשמור על גובה קבוע ולאפשר הליכה"חתולית".
הריקוד שונה משאר הריקודים הסלוניים באחיזה, בטכניקה ובתנועה המשלבתהתקדמות ועצירה. שימוש במוזיקה ופירוש נכון שלה ("להרגיש" את המוזיקה), חיונייםבטנגו שבעתיים. קצב: 33-34 תיבות לדקה. חתימה מוזיקלית: 2/4 בסגנון הסלוני, (2/4 או4/4 בסגנון הארגנטינאי). צעד הכנה: בסגנון המודרני מתחילים ישר בצעד הבסיסי, בסגנוןהארגנטינאי יש שש אפשרויות – שתיים מהן הן: פתיחה בסיסית – הגבר שמאל שמאלה (בצעדגדול יותר מהאישה), האישה ימין ימינה.
סווינג
לקפוץ אחורה כדי לנוע קדימה, הריקוד האמריקאי המשמר את רוח הנעורים. הסווינג הוא הגרסה המוקדמת ביותר למשפחת הריקודים מסוג הרוקנ'רול. הסווינג, מבחינהמוזיקלית, נקרא רית'ם אנד בלוז, שמשמעותו – בלוז קצבי. הבלוז, כידוע, הוא ממוצאאפרו – אמריקאי, מהמדינות הדרומיות בארה"ב. ונוגן בתחילה במסבאות, בעיקר על ידי נגנים שחורים, שרצו לגוון אתמוזיקת הבלוז שניגנו. הריקוד מכיל שישה צעדים, כאשר ארבעת הראשונים הם נגיעה עםכרית הרגל והעברת משקל ואגן פעם לשמאל ופעם לימין, ושני הצעדים האחרונים מהוויםהעברת משקל לאחור וחזרה, בתנועת "נדנדה" ובאנגלית: "ROCKING" (בהמשך התווסף הסיבובולכן שונה השם ל:ROCK AND ROLL ). בארצות הברית נהוג לחלק את מקצב הסווינג לשניים: זה של החוף המערבי (איטי יותר) וזה של החוף המזרחי (מהיר יותר).
כמו כן ניתן לרקודאת הסווינג כ: "טריפל סווינג", המזכיר מעט את הג'ייב. קצב: 30-40 תיבות לדקה. חתימהמוזיקלית: 2/4 עם דגש על כל ספירה שניה. צעד הכנה מתחילים בבסיס, בספירה של:1, הגבר נגיעה בכרית שמאל והאישה בכרית ימין.